אני מניחה שרבים מכם מכירים את המצב שבו המחשבות והרגשות חוזרים על עצמם ללא הרף. תקופה מסויימת בחיים או הרבה שנים.

במצב שבו קשה לנו, אנו מרגישים את אותם רגשות וחושבים את אותם מחשבות. לרוב לא מגיע לשם משהו חדש.

מה חסר במצב הזה ? לשים לב אל הגוף.

התמקדות באיפה זה בגוף עכשיו ?

כל מחשבה וכל רגש, אם נשאל את עצמנו את השאלה – איפה זה בגוף? איפה זה עכשיו נחווה בגוף? – נראה, כי אכן זה גם נחווה בגוף. הגוף אינו מנותק ממה שקורה ברובדים האחרים.

את הפילוסופיה של יוגי'ן ג'נדלין, מפתח גישת ההתמקדות, ניתן לסכם בשאלה אחת: איפה זה עכשיו נחווה / מורגש בגוף ?

כל ההתמקדות המופלאה, העצומה, ההתמקדות שנכתבו וייכתבו עליה ספרים, מחקים, מאמרים וכתבות, מתחילה משאלה אחת פשוטה – איפה זה בגוף ?

הגוף משקף לנו איך הוא חווה את העניין, וכל עניין – רגשי או מנטלי. אבל, לא רק שהוא משקף לנו איך הוא חווה את העניין, אלא, הגוף, כאשר אנו שמים לב אליו, נכנס לתנועה. הגוף לא רוצה להית עם מה שמפריע לו, גם אם זה עניין רגשי (ולא גופני).

הגוף המרפא

הגוף ולא המחשבות, ההבנות או הרגשות, יודע איך לרפא את עצמו. ריפוי קורה כאשר ישנה תשומת לב והקשבה לגוף עצמו ולמה שמפריע.

הרעיון שעומד מאחורי זה הוא שמתחת לדפוסים שלנו, מתחת להתנהגות או לרגשות או למחשבות המקובעים שלנו, בין אם הם מודעים לנו ובין אם לא, שוכן לו מעיין פנימי של אינטליגנציה וחיוניות שיודע להרגיע את הלחץ והמתח שלנו, יודע לרפא טראומות ויודע איך לתת לגוף תחושה של השלמה גם אם מצבים לא גמורים שלנו בחיים. המעיין הפנימי הזה הוא הגוף.

להיות מחובר לגוף שלנו נותן לנו להיות עם אינספור אפשרויות של דרכים איך לחיות, במקום הקבעון על דרך אחת.  הפוטנציאל איך להיות ומי להיות נמצא בגוף. אם אנחנו מחוברים לגוף שלנו, ערים לו ומתוך זה פונים אל המקומות הפגיעים בנו – המקומות הפגיעים מתעוררים אל החיות שיש בהם. או נומר זאת אחרת – חוכמת הגוף, החוכמה שאנו בראשנו אולי לא יכולים להבין, מעוררת את המקומות הפגיעים ומניעה אותם אל ריפוי, השלמה ורגיעה.

ג'נדלין כותב כי החלקים הפגיעים והמוגלים מתשומת הלב שלנו, יודעים את דרכם בחזרה אל השלמות הפונקציונלית של הגוף החי.

גם סימפטומים של לחץ וטראומה אשר מונעים מאיתנו לחיות את החיים במלוא ישותנו, הם עצמם מכילים מידע מדויק ויש בהם עצמם אנרגיית חיים כדי להעביר אותנו הלאה, לצעד הבא או הנכון שלנו. יש בהם אנרגיית חיים כדי לקחת אותנו קדימה. בגוף יש יכולת ליצור פתרון לבעיות, גם לדברים מאד קשים, שהראש אינו יכול להגיע אליהם. כאשר אנו שמים לב לגוף, מהגוף עצמו עולים, מגיעים רעיונות חדשים, רגשות חדשים, תחושות חדשות והתנהלות חדשה.

בגוף ישנה ידיעה ראשונית של מה נכון לו

ג'נדלין אומר כי הגוף או האורגניזם האנושי מיועד לחיות בצורה האופטימלית ביותר. בכולנו ישנה ידיעה מוקדמת, תכנית מוקדמת (ידיעה שחבויה בגוף, שלרוב איננו שמים אליה לב) איך אנו צריכים לחיות עם הסביבה כדי לשרוד וכדי לשגשג.

התכנית הזו נמצאת או מובנית במערכת הגוף נפש שלנו מיום היוולדנו או אולי אף מלפני. תכנית זו יודעת כיצד עלינו לנהוג ויש בה תחושה של מה צריך לקרות. כאשר קורה משהו אחר (למשל, כילדים אנו לא מקבלים אהבה או הערכה מההורים), הידיעה שמה שכן היה צריך לקרות נמצאת בגוף והיא יודעת שישנו פער, רווח, תחושה שמשהו חסר. החוסר נהיה מאד מורגש וכואב, כי זו הדרך של הגוף לבקש ממנו להביא תשומת לב לשם, כדי שאותה החתמה או ידיעה פנימית תוכל להביא את האנרגיה שלה על מנת למלא, כמה שאפשר, את החסר.

כאשר קורה משהו שאינו חלק של תוכנית זו, זה יוצר תגובת הגנה / הישרדות, אבל עדיין ישנה הידיעה מה יכול למלא את החסר. בגוף ישנה ידיעה חבויה מה הם השלבים הבאים, או מה נדרש כי או מהו המפתח להחלמה וריפוי.

הידיעה הזו נמצאת בתוך ה felt sense. לכן בסשן של התמקדות אנו מפנים את האנשים אל ה felt sense  שלהם, מבקשים מהם לתאר אותו ולחוות אותו.

מתח למשל הוא הוא אנרגיית חיים ואינפורמציה, אשר תקועה או מוחזקת במערכת הגוף נפש שלנו, בתוך הרקמות והתאים. אם אירוע כלשהו הציף את המערכת הפנימית בדרך כלשהי, לאדם אין אפשרות לחוות את מה שהיה, להבין ולהשתחרר מזה. משהו נהיה מקובע ולא זורם.

האירוע המכריע נשאר קבור בתוך הגוף / נפש ולא מאפשר לאנרגיית החיים לזרום שם באופן חופשי. משהו בתאים שלנו, בשרירים, ברקמות ובתגובות המוח נהיה דחוס ומכווץ.

כאשר אנחנו חשים קודם כל את הגוף השלם שלנו ואז פונים עם המודעות אל אותו מקום מכווץ, אנרגית החיים שיש בגוף והידיעה הפנימית שבתוכה היודעת מה צריך להיות – מתחילה להניע את המקום הדחוס למקום פחות דחוס או עד לשחרור מלא. אנו צריכים להיות עם המודעות לדבר כפי שהוא באמת, כי גם בו עצמו, ישנה הידיעה כיצד להשתנות.

יש לשים לב שפרט ללהיות מודעים וקשובים, אנחנו לא עושים כלום. אנחנו נותנים לדברים להגיע.

התמקדות – אמיתות, מלאות ומורכבות

יש לזכור שהגוף מכיל בתוכו את המתנה של זמן הווה. הגוף הוא כאן ועכשיו. אנחנו יכולים לחוות רק את מה שכאן ועכשיו. הגוף נותן לנו את המתנה של האמת – איך אני עכשיו. הגוף אינו משקר. אנחנו יכולים כמובן להתעלם מזה, אבל אם אנו לא מתעלמים – אנו פוגשים משהו אמיתי.

הגוף מביא איתו שלמות ומורכבות. מורכבות של הרבה אינפורמציה מן העבר, ידיעה מה הוא חש בהווה וידיעה כיצד נכון לו ללכת אל העתיד.

ולכן, אני מזמינה אתכם לרגע לעצור ולבדוק אחרי קריאת המאמר – איך זה נחווה בגוף עכשיו.