ירדן כרם – התמקדות, הקומי, Somatic Experiencing

מהי ההתמקדות

התמקדות הינה צורת הקשבה מאד עדינה לגוף, הקשבה שיש בה פתיחות, חוסר ביקורתיות וחוסר שיפוט. ההקשבה היא למשהו פנימי שנחווה בגוף, שברגע הראשון קשה להכניס אותו למילים. הגישה מזמינה לחוות את התחושה שנוצרת בגוף, לקבל את התחושה קבלה מלאה ללא שיפוט או דעה ולתת לתחושה מילים, לתאר את התחושה. התחושה הגופנית בזמן לא זמן מקבלת מופעים רבים – מחשבה, רגש, דימוי, מילה, ביטוי, צבע. כאשר אנו חווים את התחושה, מקבלים אותה ללא שיפוט ומתארים אותה במילים – נוצר שינוי בתחושה ודבר חדש מגיע.

תהליך של התמקדות מזמין אותנו לחקור נושא מסויים שמעניין אותנו, דרך תחושות הגוף. החקירה הינה דרך שימת לב אל הגוף, משום שהגוף הוא זה שיוצר את הרגש, המחשבה, עולם הדימויים והתחושות. ההבנה שלנו את עצמנו מגיעה מתוך הגוף; מה שהיה מובלע, מרומז (implicit) עולה על פני השטח ונהיה מפורש או ברור (explicit).

אנרגיית החיים הטבעית, הבריאה, האורגנית, נמצאת בגוף. בגוף ישנו לא רק הדחף ההישרדותי, אלא גם הדחף כי נחיה טוב, כי נגשים את עצמנו, נפרח ונשגשג.

ההקשבה אל תחושות הגוף מאפשרת לנו להבין את עצמנו, בצורה עמוקה היכולה להכיל את המורכבות של הקיום האנושי, ומחברת אותנו אל אותה אנרגיית חיים שיש בה תנועה קדימה אל מקום נכון וטוב יותר עבורנו.

אנשים משתמשים בהתמקדות בהרבה מצבים: לפתור בעיות מכל סוג שהוא, לפתור קונפליקטים פנימיים, להיות יותר בהירים לגבי מה שמרגישים או רוצים בנושא מסוים, להחליט החלטות, לשחרר חסימות לפעולה, ליצור תיאוריות ורעיונות חדשים, לקדם תהליכים של טיפול נפשי, להתמודד עם רגשות קשים, ליצור אמנות, להרגיע את המבקר הפנימי, להתפתח במה שנקרא: התפתחות אישית ועוד. מאחר ויש לנו חוויה ותחושות לגבי כל דבר ועניין, ניתן להתמקד על כל תחום או נושא שהחוויה / המודעות האנושית מכירה. 

ההתמקדות הינה דרך להכרת עצמי. היא אחת הדרכים המרתקות והמעניינות להבנה של האדם את עצמו. זו דרך חיים של מודעות עצמית, מסוג אחר.

הדבר הראשון שההתמקדות מבקשת היא פאוזה ומוכנות להיכנס פנימה, לשים לב אל הגוף ואל תחושותיו. ברגע שעצרנו לרגע על מנת להיות במצב של "קשיבות" – אנו בוחרים נושא להתמקדות, נושא שאותו אנו רוצים לחקור, להרגיש ולחוות – בדרך של ההתמקדות.

הייחודי להתמקדות הוא ההקשבה לגוף, או שימת הלב פנימה כדרך למפגש עם עצמי. ההתמקדות מניחה כי לכל נושא או עניין בחיינו יש תחושה גופנית שנוצרת לגבי כל עניין ועניין. כלומר, באם אני חושבת על עניין א' (הקריירה שלי / הזוגיות שלי / כאב הגב שלי / מטופל שלי וכדומה) תיוצר תחושה גופנית מסוימת ואם אני חושבת על עניין ב', תיווצר תחושה גופנית אחרת. התחושה הגופנית הינה קצה הקרחון של הידע שיש בגופנו כלפי הנושא. שימת לב אל הגוף ואל התחושות שלו, מביאה עימה בזמן לא זמן את הידע שיש לנו כלפי הנושא. הידע הזה עולה על פני השטח ומגיע להכרה שלנו, אך הוא מגיע בצורה שהוא מגיע – דרך מחשבות, רגשות, דימויים, תחושות גופניות, מילים שמגיעות מעצמן, ביטויים, זיכרונות, תובנות שמגיעות וכדומה. לכל הדברים האלו, לכל מה שיכול להגיע מעצמו, יוג'ין ג'נדלין, מפתח גישת ההתמקדות קרא בשם –

 משמעות מורגשת = Felt sense

הדבר הראשוני והמיוחד להתמקדות הוא השהיה לצד המשמעות המורגשת ("הפלט סנס"), על מנת לתת לו להתהוות. אין שם הבנה שיושבת מוכנה מראש אלא יש משהו שמתהווה, שנוצר תוך כדי שימת הלב פנימה. הדבר השני הוא האיכות המקבלת של המשמעות המורגשת: אנו סקרנים לגביה, רוצים לתת לה להתהוות, מתוך מקום של קבלה מלאה של מה שמגיע. יש בנו מוכנות לפגוש את הכל. האיכויות של המתמקד הינן סקרנות, עניין במה שמגיע ומוכנות לקבל את מה שמגיע ללא שיפוט, ביקורת, צנזורה או התנגדות.

האדם שמלווה את הסשן, אנו קוראים לו המקשיב או המלווה – מכיל בתוכו, כמו המתמקד, את האיכויות האלו – הקשבה עמוקה, סקרנות, עניין וקבלה רדיקאלית של כל מה שמגיע. 

המלווה ממחיש איכויות אלו על ידי ההדהוד. המלווה מהדהד למתמקד את מה שהמתמקד אומר. המתמקד שם לב פנימה, נותן לגוף שלו להיות עם נושא שהוא בוחר בו ושם לב מה מגיע – רגש, מחשבה, תחושה גופנית, דימוי וכדומה. כאשר מגיע משהו – המתמקד מתאר את מה שהגיע. הוא נותן לגוף לבחור את המילים המדויקות לתאר את מה שהגיע. הוא לא מנסה להיות מובן או חכם, הוא לא מנסה שיבינו אותו – הוא רק מתאר את מה שהגיע. המלווה מהדהד לו את הדברים שהוא אמר.

איכות נוספת היא המוכנות להיות ללא הבנה מלאה של הדברים – אנו שוהים לצד המשמעות המורגשת, ומה שמגיע – מגיע. אנו מוכנים ופתוחים למשהו שהוא בהתחלה לא ברור, לא מובן, לא בהכרח הגיוני, רציונלי או קוגניטיבי. אנחנו מוכנים לשהות לצד הלא ידוע. במשך הזמן הלא ידוע מקבל נהפך למשהו מובן. במרבית הסשנים, לאט לאט מתבהרת התמונה ואנו מבינים את המילים, הדימויים והתחושות הגופניות שהגיעו.

הלמידה של עצמנו הינה למידה עמוקה מאד, שכוללת את כל המימדים שלנו כבני אדם.

Felt shift = תפנית תחושתית

ראינו, כי לאחר שאנו מבינים את מה שהגיע, לאחר שהגוף העלה את כל הידע שצבור בו – קורה שינוי. אנו קוראים לזה בשם תפנית תחושתית. אנו משתנים – ישנה הקלה, או הבנה, או מחשבה חדשה, פרספקטיבה חדשה על הנושא, או שהגוף מוצא אנרגיה לעשות משהו שלא עשה קודם וכדומה.

השינוי הגיע רק מעצם הקשבה לעצמנו. הוא קורה כביכול מעצמו, הוא אורגני, אין שם מאמץ לשינוי או הבטחה לעצמי שממחר אעשה כך וכך.

 

פסיכולוג ופילוסוף, אונ' שיקגו. (Eugene T. Gendlin, Ph.D.את ההתמקדות פיתח יוג'ין ג'נדלין (

אחד המשפטים הידועים של יוג'ין ג'נדלין: "כל הרגשה רעה היא אנרגיה פוטנציאלית לקראת דרך קיום נכונה יותר, אם מעניקים לה את המרחב הדרוש לה כדי לנוע לקראת תיקונה".

"Every bad feeling is potential energy toward a more right way of being if you give it space to move toward its rightness"

Eugene Gendlin

ההתמקדות מניחה כי אנו רוצים לחיות טוב. תחושות רעות מגיעות על מנת שנקשיב להן, משום שההקשבה אל התחושות הרעות מביאה הקלה, ריפוי ואפשרות לצמיחה והתפתחות אישית.

ההתמקדות אינה רק עוד טכניקה לפתרון בעיות חיים או לריפוי – היא הרבה מעבר לזה. הקיום שלנו, ההוויה שלנו מתפתחת, גדלה, צומחת למרחבים רחבים יותר מהנושא או הבעיה שאיתה הגענו.

אנו לא רק מטפלים בעצמנו – אנו גדלים, מתפתחים ומתהווים. ההוויה שלנו והיכולת שלנו להתעניין בתהליך ההתהוות ולחיות בו בשמחה, הוא אולי המאפיין המרגש והמרתק של גישת ההתמקדות.

 

תגובות ומשפטים שאומרים לי אחרי סשנים של התמקדות:

למרות שהכל גאה בי, ידעתי שזה בר טיפול. לא סופני ולא סופי. זה יטופל.

זה לאפשר לחיים לבוא אליך. זה לסמוך באמת על ההתרחשות.

זה לסמוך על הדבר הזה שהוא יותר גדול ממני וממך.

זה בעצם אומר לי: תני לחיים להיות, תני להתרחשות להיות. אל תחשבי שאת יודעת.

הכל יהיה שם – לא צריך לדאוג.

זה בעצם ללמוד לעלות את המחשבות שנמצאות בתוכי לחוויה.

זה שינה את כל התפיסה שלי של העניין.

זה שונה לגמרי מטיפול פסיכולוגי. פה לא טוחנים בלל.

זה חזק מאד. 

צור קשר

דילוג לתוכן